העשרה סביב הסיפור באתרה של ד”ר חיה שרגא בן איון

 

מדוע בחר ה’ במשה להוציא את עם ישראל ממצרים? האגדה של חז”ל, המבוססת על שמות ג פסוק א: “ומֹשֶה הָיָה רֹועֶה”, נותנת מענה לשאלה הזאת.

 

כשברח משה מפני פרעה הוא התיישב בארץ מדיין, התחתן עם ציפורה בתו של יתרו כהן מדיין,
והיה רועה את צאן חותנו.

במדבר, מקום מושבם של בני מדיין, יורדים מעט גשמים והצמחייה מועטה. לפיכך נאלץ
משה לעיתים תכופות לתור אחרי מקורות מרעה חדשים עבור העיזים והכבשים של יתרו.
לעיתים הוא נדד עם העדר ימים רבים עד שנמצא להם מזון.

יום אחד בשעה שיצא למרעה עם הכבשים והעיזים, הבחין משה בגדי קטן שמתרחק מהעדר.
“לאן הוא הולך? הוא עלול ללכת לאיבוד”. חשב משה, והתחיל לרוץ אחרי הגדי הקטן.
קשה לרוץ בדרכי המדבר, הזרועות אבנים ולעיתים חולות טובעניים, אבל משה לא ויתר,
ומיהר אחרי הגדי.

משה רץ בכל כוחותיו,

אבל הגדי רץ מהר יותר.

וכך רצו שניהם עד שלפתע נגלה לעיניהם
נווה מדבר עטור עצי דקל ושיחים, הגדי הקטן
נכנס לסבך ונעלם מעיניו של משה.

האיץ משה את ריצתו, והגיע נושם ונושף אל בין השיחים. שם גילה את הגדי רוכן
אל מי המעיין שנבע בין הסלעים, ולוגם מים.
הבין משה שהגדי הקטן היה צמא וחיפש מים לשתות.
ריחם משה על הגדי ואמר בצער: “גדי חמוד שלי, לא ידעתי שצמא היית”.

הרים משה את הגדי חיבק אותו ולחש באוזניו: “אתה בוודאי עייף, אחרי הדרך
הארוכה שעשית”.
הגדי הניח את ראשו בחיקו של משה כאומר: “נכון, עייפתי”.

הרכיב משה את הגדי על כתפיו: “עכשיו נחזור אל החברים שלך, אסור להשאיר
אותם ללא רועה”.
וכך עשו שניהם את הדרך בחזרה אל העדר.

כל אותה השעה התבונן ה’ במעשיו של משה וחשב: “מי שנוהג ברחמים כה גדולים
כלפי בעלי חיים, יתאים להיות הרועה, המנהיג של עמי ישראל.

העשרה בעקבות האגדה: משה והגדי

תפקידו של רועה

הרועה משמש מנהיג העדר; דואג לבריאותו ולבטחונו; מחפש עבורו מקום מרעה ומים; מוליך אותו בדרך; דואג
שלא ילך לאיבוד, ומחזיר אותו בערב אל גדרות הצאן.

תכונותיו של רועה 

אחראי – דואג לבריאותם, ביטחונם, מזונם ומגוריהם של בעלי החיים שברשותו (צאן, עיזים, בקר).
חרוץ – בכל יום הוא צריך לדאוג לכל הדברים שבאחריותו (ראו הסעיף הקודם).
רחמן – מרחם על הקטנים, הזקנים והחולים.
אמיץ – מגן על העדר מפני גנבים וחיות טרף; מרחיק לבדו עם העדר למקומות רחוקים.
הוסיפו לרשימה תכונות נוספות

ישראל בימי התנ”ך – עם של רועים 

עם ישראל בראשית דרכו היה עם של נוודים, רועי צאן.
הרועים נעו ממקום למקום כדי למצוא מרעה ומים לעדרים שלהם.
לנוודים אין מקום מגורים קבוע, לכן הם גרים באהלים אותם הם מקפלים,
בכל פעם שהם עוברים למקום מגורים חדש.

לפעמים היו הרועים, הנוודים עוברים לישיבת קבע, ואפילו זורעים במקום מושבם
מיני תבואה (כך למשל יצחק).

בעייה קשה שעמדה לפני הרועים הייתה להשיג מים להשקות את העדרים. המים, שלא
כבימינו אינם מגיעים בצינורות לכל מקום.

פעילות עם הילדים – משה והגדי

שאלות על הסיפור משה והגדי:

• מדוע רץ משה אחרי הגדי?
• מה היה עלול לקרות לגדי, אם משה לא היה מוצא אותו?
• איך נהג משה כלפי הגדי הקטן כשמצא אותו?
• מה דעתכם על התנהגותו של משה?
• מדוע בחר ה’ במשה להנהיג את עם ישראל ולהוציאו ממצרים?

במה דומה מנהיג של בני אדם לרועה צאן?
הידעתם שנביאי ישראל מדמים את מנהיגי ישראל לרועי צאן?
ובאמת ישנן תכונות משותפות למנהיגים של בני אדם ולרועי צאן.
חשבו על נקודות דמיון ומלאו את הטבלה:

מנהיג של בני אדם	מנהיג בעלי חיים

בעלי חיים אמהות וילדיהן

אֵם	בֵּן
עז	גדי
כבשה	טלה
פרה	עגל
לביאה	כפיר
נאקה	בכר
אתון	עיר
?	?

 המחזה

משה מגיע אל המעיין ורואה את הגדי שותה מים.
⇐משה מלטף את הגדי: “לא ידעתי שצמא היית”.
⇐משה מרים את העגל ומניח אותו על כתפו: “אשא אותך על כתפי, בוודאי עייף אתה מן הדרך הארוכה”.
⇐ משה והגדי הולכים בדרך חזרה אל העדר.